שיגרה שאהבנו לדמיין:

יום יום ביחד

יום יום ביחד

יום יום ביחד

פחד לא היה שם, או

פחד לא היה שם חשוב,

לא כלום.

עכשיו אני לא זוכרת למה –
מה יפה כל – כך, הכל סתום.