להיכנס לצ'אט של הבת שלי, לפתוח הסטוריה של שיחות, לגלות שהיא מתכתבת עם מישהו שקורא לה כוסית והיא לא מכירה אותו בכלל, לדבר איתה על זה ולאסור עליה להתכתב עם אנשים שהיא לא מכירה. פלישה איומה לפרטיות, דורסנות חסרת רגישות, או נקיטת זהירות הכרחית עבור ילדה בת שתים – עשרה?

מה שהסברתי לה זה שלתת לה רשות לצ'וטט בלי לקרוא מה שהיא כותבת זה כמו לתת לה להסתובב לבד ברחוב בחצות. המון טיפוסים מפוקפקים. לא אחראי.

האם לימדתי אותה לשקר טוב יותר, או שיש מי שמשגיח עליה ורואה ואכפת לו? ומה בעצם עשיתי כאן?
אם היתה לי דילמה מוסרית משדה הקרב היא היתה נכתבת על ידי ונקראת כדילמה מפוארת. אבל חינוך ילדים – זאת סוגיה משנית. אני בעצמי לא מתיחסת לזה כאל מקרה פרטי של הכרעה פילוסופית. אני מכניסה את זה תחת הגות רק כי לשם נכנסה הקטגוריה "משפחה". עדיין לא מעיזה להיות סובייקט מכונן.

מודעות פרסומת