אֲנַחְנוּ נַעֲרִים בְּלִי שֵׁמוֹת.
רֹאשֶׁךְ מוּנָח עַל תְּלוּלִיוֹת קֶצֶף.
בְּאֶצְבָּעוֹת קְצָרוֹת אֲנִי מְסָרֶקֶת אֵת שעָרֵךְ.
אֲנִי מַרְגִּישָׁה עֲקִיצוֹת נְמָלִים.
אֲנַחְנוּ לֹא מְדַבְּרוֹת בְּחֹשֶׁךְ.
כָּל מָה שֶׁאָסוּר
מֻשְׁתָּק בִּנְשִׁיקוֹת.
אֲנַחְנוּ נַעֲרִים
יֵשׁ לָנוּ מְעִילֵי רוּחַ.
לְעוֹלָם לֹא אֶרְכַּב הַלְּאָה בִּלְעָדַיִיךְ.
אני לא מצליחה לחלק לבתים. זו בעיה כשמדובר בשירים. יום אחד השירים שלי יופיעו כפי שהם אמורים להופיע. בינתיים לדמיין שהכל מחולק – 4, 3, 3.השיר הזה נכתב בעקבות תרגילי כתיבה של יקיר בן – משה, בסדנת הליקון לשירה. ולשאלה שלא נשאלה – על מה השיר מבוסס? הרי את נשואה + שניים?התשובה המובנת מאליה היא שהשיר מבוסס על משאלות לא ממומשות, ושאפשר לבטא משאלה ולאהוב את הקיים בעוצמה ובעומק. ככה אני אוהבת את זוהר ואת הבנות. איך אני יכולה לבטא משאלות כמוסות בפומבי, מה שקל לקבל בנוגע לכל כותב אחר, קשה לי לקבל בנוגע לעצמי. והרי יש לי בנות צעירות..אבל זה עוד כלום. עוד לא כתבתי את השיר על בית המשוגעים. אז זה בפוסט הבא.
מאוד יפה ועדין הקושי המבוטא בשאלתך עולהבזהות כנער, בנמלים.מתעכבת על מעילי הרוח ונלקחת לשאלתך בפוסט אחראודות מקומות נפש ורוח, סקרנית לנקודת המוצא. מה היה התרגיל?(לפני כשנה וחצי השתתפתי בשתי סדנאות של יקיר באוניברסיטה.. מתי היית בסדנה?)
הי סמדר,לא חשבתי על מעילי הרוח ככה.. תודה על ההקשבה.זה לא באמת תרגיל, היה תרגיל ארוטיקה ואחר כך כתבתי את זה, בקשר סיבתי אבל לא ממש כתרגיל עצמו.הייתי השנה בסדנה של הליקון.
שלמה,אני משאירה לך פה הערה. אם תיכנס לקרוא אותה והיא תעצבן אותך, אני יכולה להוריד אותה מפה.ועכשיו להערה: רק אתה יכול להגיד שלא היית בטוח אם זה שיר הומוסקסואלי. אתה בטח צוחק. אין בשיר הזה שום פערים. זה שיר לסבי פשוט וצלול. כל מה שראית או לא ראית אחרת, זה כנראה הודות למנגנוני הגנה מפותחים יתר על המידה. שבת שלום.
לחיה,בקשר לדמוקרטיזציה בלללל…. זה הכל נכון, רק שישארו הפינות האלה ששם נאמרים הדברים בבושה, בסתר, לא בכל רם בנייד שכולם שומעים, לא ע"י מגישים מלוקקים, כי מה נהיה? הכל מלהיפך, כל מה ששקט מטבע בריאתו נדרש היום לחשיפת הרייטינג וכרגע, כמה יותר מוצנע, כמה יותר רייטינג… אני בעד המילים החבויות הקטנות שיצאו במקרה, בצנעה בשיחה בין שניים, או כשאת מדברת לעצמךבאהבה
הי נעמי;כן; את צודקת. היה לי מעניין לכתוב בזכות הטלוויזיה; כי אני צופה בה הרבה שעות וזה מספק לי מנוחה שאני רוצה לברר בכתיבה. חלק מזה בזכות העובדה שהכל גלוי ופתוח באופן שערורייתי וכו' כפי שכבר כתבתי. וגם; כי רוב המהלך שלי בחיים הוא מהלך אנטי טלוויזיוני. חינוך; כתיבה; נקיטת עמדה מתנגדים למדיום הזה והמדיום מתנגד אליהן.חוץ מזה; אני כל כך מאושרת שנכנסת לבלוג שלי. אוהבת