בַּחֶדֶר שַׁכְבָה נַעֲרָה וְהִקְשִׁיבָה לַקּוֹל שָׁחוֹר.
הִיא הִזְדַיְינָה עִם כָּל אֶחָד
וְכָל הַחוּשִׁים שֶׁלָּהּ נָסוֹגוּ.
אַחַר כָּךְ הִיא הָלְכָה
לְטַפְטֵף אֶת הָעוּבָּר.
בְּשׁוּלֵי הָעוֹלָם נִמְתְּחָה
שְׁקִיעָה תְפֵלָה.
הִיא יָדְעָה עַל זֶה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהִיא הִרְגִּישָׁה.
שקט כשאני מתה 