אם הייתי יכולה לכתוב שירה

אם הייתי יכולה לכתוב שירה

הייתי כותבת על הצבע הכחול

שהוא צבע  הנפלא וגם צבע ארונות המטבח

צבע הצמיד וצבע הכסא וצבע הסמרטוט שבסבך

צבע השירה וצבע הדם.

אני כבר לא אישה כותבת

אֲנִי כְּבָר לֹא אִשָּׁה כּוֹתֶבֶת –

קָנִיתִי נַעֲלַיִם אֲפֹרוֹת ונוֹצְצוֹת

עַכְשָׁו אֲנִי אִשָּׁה עובֶדֶת מהבֹּקֶר עַד חֲצוֹת

בְּכִיסִי חֶשְׁבּוֹנוֹת אֲרֻכִּים מִנְּיָר שָׁקּוּף, לֹא גּוּלוֹת וְנוֹצוֹת

אֲנִי יוֹדַעַת שְׁאֵלוֹת כְּמוֹ אֵיךְ אוֹפִים עוּגוֹת שְׁמָּרִים קוֹרְצִים קְצִיצוֹת

אֲנִי לֹא כּוֹתֶבֶת כָּל עֶרֶב נֶעֱצֶרְֶת בַּשְּׁכוּנָה מְפַטְפֶּטֶת פִּטְפּוּטִים

כָּל הַזְּמַן נִנִנִ נ נִקְרַע הַבַּד וְרוֹאִים אֶת הַחוּטִים

אֲנִי כְּבָר נוֹרְמָלִית יְכוֹלָה לִתְפֹּר הַכֹּל לֹא לִירֹק

כְּשֶׁהַבָּתִּים מִתְמוֹטְטִים