לִפְנֵי שֶׁאָבִיבָה מֵתָה מִגִּדּוּל בְּרֹאשׁ

הִיא הָיְתָה מְאֹד מְבֻלְבֶּלֶת וְהָיָה לָהּ קָשֶׁה לְדַבֵּר.

הִיא אָמְרָה לִי: אֲנִי יוֹדַעַת מָה יֵשׁ לִי.

אוּלַי חָשְׁבָה שְׁאֵלָה אוֹתָם דְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לָאִמָּא שֶׁלָּהּ.

לָמָּה הִיא הָיְתָה תָּמִיד כָּל כָּךְ מְבֻלְבֶּלֶת?

אוּלַי הִיא הָיְתָה אַנֵמִית? הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ לְבָנָה.

הִיא קָנְתָה קֻפְסָאוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל קָפֶה נָמַס מִתּוּרְכִּיָּה בְּמִבְצָע. אוּלַי עֲשָׂרָה קִילוֹ.

הִיא לֹא זָכְרָה אֵיפֹה חָנְתָה, מֵאֵיפֹה מֻתָּר לִנְסֹעַ עִם הָאוֹטוֹ וְאִם מֻתָּר

כָּאן לַעֲשׂוֹת פַּרְסָה. אִם זוֹ הַדֶּרֶךְ לְתֵל אָבִיב

אוֹ לְרַמָּאלְלַה.

וְלָמָּה הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְהַגִּיד כְּלוּם?

אוּלַי הִיא הָיְתָה מְדוּכֵּאת. הִיא חִכְּתָה כְּמוֹ שֶׁמֵּחַכִּים שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבוֹא וְיַגִּיד שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּךְ.

שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ אֵיךְ הָיָה כְּשֶׁהָיוּ פֶּה הַבְּרִיטִים וְהִיא אָמְרָה שֶׁהָיָה נִפְלָא.

הִיא אָמְרָה שֶׁהָיָה כֵּיף לִזְרֹק עֲלֵיהֶם מַיִם מְלֻכְלָכִים מִלְמַעְלָה וּלְקַבֵּל מָהֵם סֻכָּרִיּוֹת.

הִיא שְׁאֵלָה אֵם אֲנִי רוֹצֶה שֶׁאַבָּא יְקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב.

תַּקְשִׁיבִי אָבִיבָה יָא אַלְלָּה אִתַּךְ עַד שֶׁאַת מְדַבֶּרֶת אַת מְדַבֶּרֶת שְׁטֻיּוֹת מִי יָכֹל לְהָבִין אוֹתְךָ.

אֲנִי רוֹצָה מְאֹד לְהַגִּיד לָךְ אָבִיבָה, אִמָא’לֶה אַתְּ הוֹלֶכֶת לָמוּת תְּסַפְּרִי לִי מַשֶּׁהוּ לִפְנֵי זֶה וּפָשׁוּט הֶעֱדַפְתָּ לָמוּת בְּשֶׁקֶט בַּבַּיִת

וּלְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁאֶת לֹא מֵתָה.

מודעות פרסומת