חללים

החזה חלול הוא מנגן

כמו אורפיאוס בגן הפסלים של בילי רוז שהפך להיות אורפיאוס של האוניברסיטה

המנגינה פשוטה יקרה דבר דבר  יקרה

ככה שר החזה החלול

השריקה גוברת

את יכולה לשמוע משהו אחר?

כבר לא.

מודעות פרסומת

חברה שלי, פרספוני

חברה שלי, פרספוני,

תעלי למעלה עכשיו.
זה לא יפה בכלל שאת חיוורת.

 לא טוב שאת תתני שהאדס יחליט בשבילך ואחר כך שאת תתלונני.

תאכלי משהו יותר רציני משישה גרגרים של  רימון  ותפסיקי להיות כל כך חלושה.

את מבינה?

אומרים לך למה את בשאול את אומרת זה בגלל שאני כזאת וכזאת ויורדת עוד חצי מטר.

חדווה 3

כשאני קמה בבוקר מוזר בעיני שלא הארכתי את שנתי. אני שותה קפה עם צנים בחמאה וקוראת עיתון בוקר. חבל שלא מפרסמים בעיתון ספרות טובה. אינני אוהבת את הסגנון הגס והפשוט של הידיעות. אבל אני אוהבת לקרוא בזמן ארוחת הבוקר.

לפני שנים רבות אהבתי איש. ידעתי את ריחו ואת מגע שיערו כפי שמכירים דבר מאז ומעולם. קשה לתפוס שהאיש הזה לא היה ולא נברא, כפי שהסתבר לי אחר כך. אינני זוכרת עוד את מגעו ואת ריח שיערו. נפרדנו לשנים, ואז נצרתי את זכרו כמו שנוצרים תלתל.  לאחר זמן חזרנו ונפגשנו. דיברנו דברים שהיו מוזרים בעיני. כשניסה להסביר לי את כל הדברים החדשים שלמד הבנתי שלא היה ולא נברא. מאז אינני יודעת כיצד התגלגל האיקונין שלו, זה שהילך בעולם ורשם בי רושם. ייתכן שהוא גר במרחק נסיעה קצרה ממני, או בקצה אחר של העולם. אבל זה טפל כמו השאלה איזו ידיעה אקרא בעיתון, ידיעה במדור הפלילים או ידיעה במדור טיפוח היופי.

כשלמדתי לתואר השלישי היו לי חברים. זה היה לפני עשרים שנה, נדמה לי.  הייתה לי עבודה במשכורת טובה. היינו יושבים אני וחבריי ומדברים באנשי רוח – מי מהם היה איש מעשה ומי כוחו רק ברוח. מדי פעם אני מתאמצת להיזכר בדברים שדיברנו. הדמויות שדיברנו בהן מתחלפות בזכרוני ואינני יודעת מה היה ומה לא היה. קאנט לא עזב את עיר הולדתו, אבל האם ספר את העודף כששילם למשרתת? נדמה לי שלייבניץ היה פקיד חשוב. פקידים הם אנשי העולם הזה. איך היה דקארט בא בין אנשים? דקארט כמעט והוצא להורג על ידי אישה. או לא?
אני הייתי באה בין אנשים ועבדתי כדי להרוויח. השתכרתי יפה, ידעתי מה קורה בעולם, לא התביישתי לחוות דעה. לא סטרתי לילדה ושיקרתי על כך בפני המנהל. דוסטוייבסקי היה מהמר ושתיין. אני לא. גם לא פילנטרופית כטולסטוי. הייתי אישה אמידה ושקולה. אולי קצת יהירה.

כעת אני אמידה פחות. אם אכלכל את צעדי בתבונה אוכל לחיות בצנעה ובטוב עד גיל תשעים.

אני זקוקה למעט.

אפילו  אין לי רכב.  אני נוסעת במוניות או לא נוסעת כלל. רכב יש לקחת למוסך ולמלא את המיכל בדלק. לא רציתי לטפל בדבר שאין הכרח לטפל בו.

הטיפול בעצמי כולל את התעמלות הבוקר שלי מול הטלוויזיה. אינני מעשנת. אני אוכלת בכמויות קטנות. אני רוחצת עצמי מדי יום. כל זה אינו טרחה רבה.
אני קוראת שוב ושוב בספרים שבביתי. אינני קונה ספרים חדשים. לעולם לא אתייגע מקריאה בשירתו של אמיר גלבוע . צאי נפשי לקבל פני שבת המלכה. לא שיערתי בנפשי עד היכן מגיע אמיר גלבוע.