הַנַּעֲרָה חָשְׁבָה שֶׁתָּמִיד תִּדְהַר בַּעַרַבוֹת.
הִיא שָׁלְחָה בְּאַחַת אֶת לִבָּהּ
וְהַמִּלִּים הָיוּ לֶהָבוֹת.
הָאִשָּׁה הַמְּבֻגֶּרֶת הִיא כְּמוֹ כָּל אָדָם
הִיא עוֹבֶדֶת
וְהִיא מִתְפַּלֶּלֶת חֶרֶשׁ:
אֱלֹהִים, תּוֹדָה עַל הַמָּוֶת.
17 יום שני ינו 2011
הַנַּעֲרָה חָשְׁבָה שֶׁתָּמִיד תִּדְהַר בַּעַרַבוֹת.
הִיא שָׁלְחָה בְּאַחַת אֶת לִבָּהּ
וְהַמִּלִּים הָיוּ לֶהָבוֹת.
הָאִשָּׁה הַמְּבֻגֶּרֶת הִיא כְּמוֹ כָּל אָדָם
הִיא עוֹבֶדֶת
וְהִיא מִתְפַּלֶּלֶת חֶרֶשׁ:
אֱלֹהִים, תּוֹדָה עַל הַמָּוֶת.
17 יום שני ינו 2011
Posted כללי
inהיום, כשרציתי להיות בשקט ולרשום משהו על צער,
נכנסה בתי בדלת ואמרה בקול רם: שלום.
לקחה לעצמה עוף בלימון ורסק עגבניות
שלקח לי חצי שעה להכין
ואמרה: זה אחד הטעימים.
כמעט והבנתי אמת חשובה על הצער-
אבל אז שמחתי.