זֶה לֹא נָכוֹן הַסִּפּוּר שֶׁנִּחֵם אוֹתְךָ, שֶׁמָּלַכְתִּי עַל מַמְלָכָה גְּדוֹלָה אוֹ הָיִיתִי מִשְׁנֶּה לַמֶלֶךְ.

שֶׁסָּבַלְתִּי יִסּוּרִים אֲבָל הִתְקוֹמַמְתִּי מִבּוֹר הַכֶּלֶא מְאֳשָׁמוֹת שָׁוְא

לְמַדְרֵגַת נָבִיא, פּוֹתֵר, שַׂר וַחֲתַן הַנְּסִיכָה.

זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁחֲלוֹמוֹתַי אֲשֶׁר עָקְצוּ אֶתְכֶם כְּמְחַטִים

גַּם פָּתְרוּ אֶת אַשְׁמָתְךָ וְגַם תָּפְרוּ לִי כֻּתוֹנֶת חֲדָשָׁה,

בְּהִירָה כָּחֹל הַמִּדְבַּר. זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁכֹּל אַנְשֵׁי הַמַּמְלָכָה בָּאוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת אֵלַי כִּי שָׁמַרְתִּי לִי מָזוֹן רָב כָּל כָּךְ

שֶׁאוּכַל לְהַאֲכִיל אֶת כֻּלָּם, אֲפִלּוּ אוֹתְךָ,

שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ לְחַלֵּק לְשְׁנֵים עַשָׂר.

זֶה לֹא נָכוֹן מָה שֶׁסִּפַּרְתֶּם, שֶׁהָיָה בִּי כֹּחַ לִצְחוֹק מִכָּל זֶה, לְהַחְבִּיא גָּבִיעַ בְּכֵלָיו שֶׁל אָחִי הַשָּׁכוּל

זֶה לֹא נָכוֹן שהִתַלְתִי בְּךָ וְהַסּוֹף הָיָה טוֹב כִּי בֶּאֱמֶת אַתָּה כֵּן קָבַרְתָּ

אֶת כְּתוֹנֶת הַפַּסִים

כִּי סִמַּנְתָּ אֵיךְ לְהִיפָּטֵר מִזֶּה וּמִי הַבְּעָיָה

טָרוֹף טוֹרַפְתִי אַבָּא, זֶה כָּל מָה שֶׁהָיָה.

מודעות פרסומת