אֲנִי כָּל הַיּוֹם בַּאֻרְווֹת
סוּסִים לְבַנִים וְחוּמִים אוֹכְלִים מִיָדֵּי הָרְטֻבּוֹת
אֲנִי שְׁחוֹרָה וְהוֹלֶכֶת יְחֵפָה בְּחַמְסִין
שְׁלֹמֹה שָׁכַח אֵת הָאִשָּׁה הָאֶלֶף אַחֲרֵי אֶלֶף מְסִבּוֹת אֵרוּסִין.
הֲבָלִים, הֲבָלִים, כּוֹתֵב שְׁלֹמֹה בִּסְפָרָיו.
אֲבָל מָה יִתְרוֹן לִשְׁלֹמֹה מִכָּל אֲנָשָׁיו?
אִשָּׁה אַחַת בְּאֻרְווֹת הַמֶּלֶךְ מִתְעוֹפֶפֶת בְּרוּחַ הַסְּתָו.
שקט כשאני מתה 