בעקבות המחאה של יואל שליט, אחיו של גלעד, בטקס יום העצמאות, ברצוני לציין את מה שאיננו מדובר מכיוון שהוא מובן מאליו, אבל בלהט הרגשות נשכח מאיתנו:

מי שחטף את גלעד שליט הוא החמאס.

מי שאחראי לשהותו של גלעד שליט בשבי הוא החמאס.

מי שאחראי לתנאי החזקתו בשבי הוא החמאס.

בילדותי הוחזקו אסירי ציון ונרקבו בכלא הסובייטי. המפגינים למענם לא מחו נגד ממשלת ישראל. הם הפנו את המחאה הציבורית לשגרירות ברית המועצות, לשגרירויות זרות, לאו"ם. המחאה הבינלאומית נשאה פרי. האסירים שוחררו. כולנו זוכרים את חזרתו המרגשת של נתן שרנסקי לארץ, בזכות הרעש העולמי שנוצר כשהוחזק בכלא בתנאים איומים. אסירי ציון  שוחררו כי מי שהיה בידו המפתח לשיחרורם – ממשלת ברית המועצות, הבין שהחזקתם בכלא פוגעת בתדמיתו, שהוא נתפש כפוגע בזכויות אדם. זו היתה מחאה מועילה ונכונה מוסרית

המחאה נגד ממשלת ישראל, כולל ההתפרצות במהלך טקס יום העצמאות, אינה מופנית לכתובת הנכונה. ממשלת ישראל איננה יכולה לשחרר את גלעד, ללא היענות מצד החמאס לתנאי שחרור שנוכל לעמוד בהם. טוב לחמאס שנחזק את הרושם, כאילו שחרור גלעד תלוי בממשלת ישראל. כך הוא מוריד מעצמו את האחריות להפרת כללי אמנת ז'נבה, ולא נדרש באופן בינלאומי לתת על כך דין וחשבון.

ממשלת ישראל נדרשת להכרעה אחראית והומנית שלוקחת בחשבון את בטחונם של כלל אזרחי המדינה ואת האפשרות להגיע ליציבות באזור שלנו. כיבוש עזה מחדש, כפי שמציעים חלק מהמוחים, או שחרור המוני אסירים שירצחו אזרחים ישראלים כפי שמציעים אחרים, (כמובן, באופן אירוני, אלה ואלה מפגינים שכם לשכם בככרות למען גלעד.. ) איננה הכרעה אחראית או הומנית. למשפחתו של גלעד יש הפריבילגיה להתיחס לחטיפתו "מהבטן", לתבוןע ש"יעשו הכל". למי שמנהל מדינה או רוצה להיות אזרח מעורב ומשפיע אין פריבילגיה כזו. 

 כשנשמעות קריאות "לחסל" כפרים פלשתינאים כגמול על חטיפת גלעד לא נשמעת עמדה עקרונית מהמוחים למען שחרורו – האם הם בעד או נגד זניחת ההומניזם? האם באמת הם מוכנים "לעשות הכל"? אין התמודדות של "צבא גלעד" עם שאלות קשות באמת הנוגעות לשחרורו. אבל זה לא העניין החשוב. העניין החשוב הוא שהם מפנים כעס רב ומחאה לכתובת לא נכונה.

אני מאמינה שאילו היו מפנים את המחאה לכתובת האמיתית שלה, הלחץ הבינלאומי היה כבר מביא לשחרור גלעד.

אני מאמינה שמישהו מבלבל את בני משפחת שליט, וגורם להם לחשוב שגלעד אינו משתחרר מפני שלמישהו במדינה לא אכפת ממנו, בזמן שהמציאות היא שהוא אינו משתחרר מפני שהחמאס אינו מעוניין לשחרר אותו, כל זמן שהרווח הפוליטי והציבורי בהחזקתו בשבי (כולל פגיעה בלכידותינו כעם) רב על התועלת שבשחרורו.

אני מקווה שנתעשת למחאה לאומית כלפי כל הגורמים העשויים באמת להביא לשחרור גלעד, דרך לחץ בינלאומי ודעת קהל. אני חוששת שלא נהיה חכמים מספיק כדי לעשות זאת. אני חוששת שנמשיך לבזבז אנרגיה בהפניית הכעס והמחאה כלפי מי שקל לנו לכעוס עליו ולמחות נגדו, כמו ילדים קטנים שכועסים על ההורים שלהם רק מפני שהם הכתובת הקרובה והזמינה ביותר לכעס.

אני מאמינה שכדי שגלעד שליט ישתחרר אנחנו צריכים להתבגר.

מודעות פרסומת