לד.
 
 עֲטוּפִים עוֹרוֹת תְּפוּרִים בְּגַסּוּת,

צַיָּדִים מַסְרִיחִים נִלְחָמִים בַּקֹר

נוֹעֲצִים צִלְצֵל בַּלִּוְיָתָן אפור

עַל סַפָּה מוּכְתֶמֶת אֲנִי,

מְתַעֶדֶת שֶׁאֵרִיוֹת מִיגְרֵנָה מִתְנַדְּפוֹת

וְכוֹתֶבֶת מִלִּים לֹא יָפוֹת.

הַדִּמְיוֹן שָׁט בִּסְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת

וּמַשְׁלִיךְ לְיָם בַּרְזִלִּים וְעוֹגַנִים

אַךְ אֶת הַקֶּרַח הַמָכְסִיף

הוּא לֹא יִתְפּוֹשׂ

רַק יְדַמֵּם לִוְיָתַנִים.

 

מודעות פרסומת