הוֹי, אֵיזוֹ הִתְלַבְּטוּת

לִבְכּוֹת אוֹ רַק לְמוּת.

לִסְבֹּל אֶת כָּל הַצַּעַר,

אוֹ לַחֲתֹך בְּתַעַר.

כֵּן, אִם אַמְשִׁיךְ לִבְכּוֹת

יִכְאַב לִי בְּעֵינַיִם

וְאִם אֶבְחַר לָמוּת

יִהְיוּ כָּמוֹנִי שְׁתַּיִם:

אַחַת בַּאֲדָמָה,

אַחַת כְּתּוּבַה עַל דַּף,

וְכָל מִי שֶׁיִּקְרָא-

יִשְׁכַּח מָה פֶּה הוּחלַף.

אֲנִי שֶׁאֶתְפַּגֵּר,

כְּבָר לֹא אוֹכֵל לִזְכֹּר

שֶׁזֶּה עָדִיף יוֹתֵר

לִבְכּוֹת מִחוּץ לְבוֹר.

הַהוּא שֶׁעוֹד יִקְרָא,

כְּבָר לֹא יָדַע בִּכְלָל

עַל מָה הַשִּׁיר נִכְתַּב

וְלָמָּה זֶה חַבַל.