שִׁנְאָה לֹא מְכַבָּה שִׂנְאָה.

אבל היא ממלאת אֵת מּקוֹם

הַפַּחַד. זֶה פשוט טוֹב, לְקַלֵּל בְּיַחַד.

שִּׂנְאָה לֹא מְכַבָּה שִׂנְאָה

וּבִכְלָל לֹא סוֹתֶמֶת מָה

שֶׁמְּכַרְסֵם בְּלֵב (מְצִיאוֹת תְּפֵלָּה,

שׁוֹמֶמֶת). בַּחֲרָפוֹת, בְגִידוּפִים, עֲדִינוּת מֻשְׁתֶּקֶת

שִׂנְאָה לֹא מְכַבָּה שִׂנְאָה אֲבָל הָאֵשׁ

יָפָה כָּל כָּךְ כְּשֶׁהִיא דּוֹלֶקֶת….