אִיתַי בַּכִּכָּר שֶׁל פֶּתַח תִּקְוָּה, רוֹצֶה לִהְיוֹת סוֹקְרַאטֶס.

יוֹשֵׁב לְיַד חְֶדְוָה אִיצְקוֹבִיץ, וְרוֹאֶה לָהּ את הרָכֶּבֶת –

שׁוֹתֶה גָּזוֹז וְלִכְלוּךְ דָּבוּק לַרַגְלַיִם שֶׁל הַשֻּׁלְחָן;

מַקְשִׁיב לַסִפּוּרִים שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים, וְכָכָה

 הוּא מֵבִין שֶׁהַיּוֹנָה מְבִיאָה אֶת

הַכִּנִים, וְהַחֲלוּדָה מְבִיאָה אֶת הַמַּחֲלוֹת, וִיהוֹשֻׁעַ

 שְׁטַיין גָּנַב כְּמוֹ כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ בַּעִירִיָּה

.

"אֵין לְךָ מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר טוֹב לַעֲשׂוֹת?" גְּבֶרֶת

אִיצְקוֹבִיץ מְנַגֶּבֶת לוֹ כֶּתֶם מֵהַלֶּחִי

"יֵשׁ לְךָ רֹאשׁ, תִּלְמַד יֶלֶד. תִּקְרָא סֵפֶר בִּמְקוֹם לַשֶּׁבֶת בַּחוּץ כָּל הַיּוֹם

תִּלְמַד, דְרַגוּצֶה, כְּשֶׁתִּהְיְֶה גָּדוֹל יִהְיֶה לְךָ מִקְצוֹעַ טוֹב

אוֹי, אִם אֲנִי הָיִיתִי מְבִינָה אָז מָה חָשׁוּב"

אִיתַי מְנַגֵּב אֶתּ הַלֶּחִי מֵהָרֹק

וּמְדַמְיֵן מִקְצוֹעַ