דיוקן

לע.

אַף פַּעַם לֹא תִּהְיֶה עֲנִיָּה. תָּמִיד

יִהְיוּ לָהּ: אוֹכֶל, אַסְלָה לְבָנָה, בְּגָדִים וּמַיִם. מְאֻשֶּׁרֶת

כְּכָל שֶׁאִשָּׁה יְכוֹלָה לִהְיוֹת. כּוֹתֶבֶת וּבוֹכָה כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָהּ.

תְּנוּעָה רְחָבָה, לְלֹא הַפְסָקָה, שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, אֶל הַקָצֶה וּמֵעֶבֶר לוֹ.

אִשָּׁה בּוֹדְדָה, בּוֹדְדָה וַעֲצוּבָה, מְאֻשֶׁרֶת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָהּ,

נְקִיָּה כְּכָל שֶׁיְּכוֹלָה לִהְיוֹת חֵרוּת.

אפילה

הַבְּדִידוּת שֶׁשַּׂמְתּ אֵלֶיהָ אֶת לִבֵּךְ לְרֶגַע,

מַשֶּׁהוּ צִבְעוֹנִי יַסִּיחַ מִיָּד אֶת דַּעְתֵּךְ

תַּחַת קוֹל אֲנָשִׁים רָבִּים,

בְּכִי הָאַחַת יֻשְׁתַּק תָּמִיד.

.

זוֹהִי מוּסִיקָה, אֵלֶּה צְבָעִים, זֶה הָעוֹלָם

שֶׁקֶט שַׁם עִם הַיְּבָבוֹת. שֶׁקֶט שַׁם, שֶׁמִּישֶׁהוּ יִתֵּן לַיַּלְדָּה הַזּוֹ מַשֶּׁהוּ,

סֻכָּרִיָּה אוֹ שֶׁיַּחֲנֹק.

הֵם מַמְשִׁיכִים, אֵיזֶה בִּדּוּר,

מְחִיאוֹת כַּפַּיִם לַדּוֹבְרִים הָרְהוּטִים, וְשׁוּב אֵינֶנִּי יוֹדַעַת לְנַגֵּן,

אֲנִי אוֹמֶרֶת לְאַט: אֲ-פֵי-לָה,

אַךְ תְּרוּעוֹת הֶהָמוֹן.

אינני משוררת

אֵינֶנִּי

מְשׁוֹרֶרֶת

אֲנִי

מוֹרָה

.

אֲנִי

אוֹכֶלֶת

לֶחֶם

בְּבַיִת

רְחָב יָדַיִם

שֶׁמָּלֵא בִּי.

.

אֵינִי בּוֹעֶרֶת

כִּי

אֵינֶנִּי

מְשׁוֹרֶרֶת

אֲנִי

מוֹרָה

.

 

.

.

.

סשן 2

עַכְשָׁו אֲנִי קוֹבַעַת

פּה זֶה לֹא הַבַּיִת שֶׁלַךְ

אֲנִי  פּה מְחַבֶּרֶת אֶת הַמִּלִּים

פּה אַתּ לֹא אוֹמֶרֶת מִשְּׁפָטִים בְּשֶׁקֶט בָּרוּר כְּאִלּוּ הֵם אֱמֶת.

עַכְשָׁו אֲנִי קוֹבַעַת: הוּא רָע. הִיא רָעָה. הֵם רָעִים.

הוּא פָּגַע בִּי. הִיא פָּגְעָה בִּי. אַתּ פָּגַעְתּ בִּי.

יום האש

לֹא נוֹרָא

לֹא כָּל כָּךְ אִיכְפַּת,

לֹא כָּל כָּךְ מְשַׁנֶּה,

אַתּה יכוֹל לְכַוֵּן אלי אֶקְדַח

אַתָּה יָכֹל לְדַבֵּר לִי מְעַל הַרֹאשׁ

בִּשְׁבִילִי זֶה לֹא נוֹרָא..

.לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא

אֶקְדַח הוּא רַק מַגֶּבֶת,

שִׁירָה הִיא רַק מָה שֶׁיּוֹצֵא לְךָ

אֵשׁ הִיא רַק אֵשׁ,

גּוּף הוּא רַק גּוּף

לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא

אֲנִי לֹא כּוֹעֶסֶת,

לֹא לֹא לֹא לֹא

לֹא כָּל כָּךְ אִיכְפַּת

לֹא מְשַׁנֶּה

אֲבַל אִם מַשֶּׁהוּ יִשָּׂרֵף

אֲבַל אִם תָּרִיחַ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת

זֶה יִהְיֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי

.

חמישה עשר ביולי 2012