איזה מותק אני

כְּמוֹ פִּירֶה, כְּמוֹ פִּירֶה מָתוֹק כְּמוֹ מַלְמְלָה וְשֶׁנֶף

כְּמוֹ דְּבַשׁ תְּמָרִים שֶׁל מְעָרוֹת

אֵיזֶה מֹתֶק אֲנִי כְּמוֹ עֲנָנִים כְּמוֹ קֶצֶף

שֶׁלִּכְבוֹדָהּ אֲנִי קֶצֶף וְלִכְבוֹדָהּ אֲנִי נָפַלְתִּי

אֵיזֶה מֹתֶק אֲנִי חַלַּת שַׁבָּת עֲגֻלָה

דֶּרֶךְ עֲנָנִים רַכִּים כָּמוֹנִי נָפַלְתִּי אֶל עוֹלָם

זוֹלֵל דְּבַשׁ מְעָרוֹת זוֹלֵל מֹתֶק זוֹלֵל חַלָּה

תּוֹדָה אֱלֹהִים שֶׁהִמְתַּקְתּ אוֹתִי לְהַשְׂבִּיעַ

תַּאֲוַת בּשָׂר הָאִישׁ הַשָּׁר, עֵינַיִם רְעֵבוֹת

 

 

 

אל תמותו מייאוש

נָשִׁים חִוְּרוֹת,

אוּלַי תָּמוּתוּ מִכַּעַס

בְּמָקוֹם לַמוּת מייאוש?

סילביה אחת דּחפה רֹאשׁ לְתַנּוּר

אופליה אחת בּלעַה כַּדּוּרִים

אך כְּשֶׁאַתֶּן תָּמוּתוּ

אַתֶּן תִּפְגְּעוּ תִּדְרְסוּ בִּצְמִיגִים מְלֻכְלָכִים

תְּטַנְּפוּ אֶת הַשָּׁטִיחַ

תִּשְׂרְפוּ אֶת הַבַּיִת

הֲרִיעוּ למדיאה

אַל תָּמוּתוּ בְּשֶּׁקֶט

תַּרְתִּיחוּ מָוֶת בֹּץ שָׁחֹר מִדָּם

תִּקְטְלוּ בּוֹ פוצעי לֵב יִרְתְחוּ בּוֹ רֹב רָעִים

מוּתוּ כּוֹעֲסוֹת לֹא בַּעֲדִינוּת

תהילה לכוחי

תגיות

שירה

אַתָּה יָשֵׁן

וְלִבִּי כּוֹסֵס

אָז אֲנִי שׁוֹטֶפֶת אֶת הַמִּרְפֶּסֶת.

אַתְּ יְשֵׁנָה

וַאֲנִי מְנַקָּה

אֶת הָאֹרֶז שֶׁנִּשְׁפַּךְ

כִּי לֹא סָגַרְתְּ אֶת הַשַּׂקִּית.

אֲנִי לֹא עֲקֶרֶת בַּיִת

אֲנִי רַק מְחַכָּה

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תְּחַמֵּם אוֹתִי מְעַט

וְאָז

העוֹר הֶחָלָק בעוֹלָם

הָעֵינַיִם הֲכִי שְׁקֵטוֹת

הַנְּשִׁימָה הֲכִי נְקִיָּה

בְּשֵׁם הַכְּאֵב הֲכִי צָלוּל

יָשִׁירוּ שִׁיר שֶׁלֹּא נִשְׁמַע עֲדַיִן

תְּהִלָּה לְכֹחִי

עֹז רוּחִי כִּי גָּבַר עַל הָאֹרֶז

אשכב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לֹא תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי אֶת נְקִישׁוֹת הַקֹּר הָאֵלֶּה.
נָסַעְתִּי בַּמְּהִירוּת וְשַרְתִּי
לֹא תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאִם אַסְכִּים הַגְּבָעוֹת יִבְלְעוּ אוֹתִי
אֶשְׁכַּב בַּשֶּׁקֶט רַק לְרֶגַע, הַכְּאֵב יַחֲלֹף
אַחַר כָּךְ אָקוּם וְאֵלֵךְ בִּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם מַמָּשׁ אֶל הַגְּבָעוֹת וּמעבר לַהֵן
אֶהְיֶה נִמְרֶצֶת וְכָל אֶחָד יְסוֹבֵב אֶת הָרֹאשׁ:
"מִי הַיָּפָה הַזֹּאת, שֶׁדַּרְכוּ לָהּ עַל הַלֵּב,
וְעַכְשָׁו תִּרְאוּ, בְּחַיַּי,
נִרְאֵית לִי חֲזָקָה כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ."

מעקב

צְעִירָה מִמֶּנִּי בְּהַרְבֵּה וְיָפָה מִמֶּנִּי בְּהַרְבֵּה

אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרַיִיךְ וְעוֹקֶבֶת

כָּאן אַתְּ כְּבָר אַחֲרֵי הַמַּחֲלָה, בְּשֵׂעָר קָצָר וְכֵהֶה

זוֹ לֹא אַהֲבָה, אֶלָּא מַשֶּׁהוּ עָמֹק וְאָפֵל יוֹתֵר:

שֶׁהָיִיתִי יְכוֹלָה לֶאֱהֹב אוֹתָךְ וְלֹא אָהַבְתִּי

כָּאן אַתְּ כּוֹתֶבֶת מִלִּים עֲדִינוֹת

אֲנִי עוֹקֶבֶת בִּכְאֵב קַל וְעָנֹג:

זוֹ לֹא אָהֲבָה,

אֶלָּא מַשֶּׁהוּ אָפֵל יוֹתֵר וְעָמֹק יוֹתֵר:

שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת קַלָּה כָּמוֹךְ, קְטַנָּה כָּמוֹךְ, עֲדִינָה כָּמוֹךְ.