נָשִׁים חִוְּרוֹת,

אוּלַי תָּמוּתוּ מִכַּעַס

בְּמָקוֹם לַמוּת מייאוש?

סילביה אחת דּחפה רֹאשׁ לְתַנּוּר

אופליה אחת בּלעַה כַּדּוּרִים

אך כְּשֶׁאַתֶּן תָּמוּתוּ

אַתֶּן תִּפְגְּעוּ תִּדְרְסוּ בִּצְמִיגִים מְלֻכְלָכִים

תְּטַנְּפוּ אֶת הַשָּׁטִיחַ

תִּשְׂרְפוּ אֶת הַבַּיִת

הֲרִיעוּ למדיאה

אַל תָּמוּתוּ בְּשֶּׁקֶט

תַּרְתִּיחוּ מָוֶת בֹּץ שָׁחֹר מִדָּם

תִּקְטְלוּ בּוֹ פוצעי לֵב יִרְתְחוּ בּוֹ רֹב רָעִים

מוּתוּ כּוֹעֲסוֹת לֹא בַּעֲדִינוּת

מודעות פרסומת