הלילה הוא מראה קרועה

הַלַּיְלָה הוּא מַרְאָה קְרוּעָה

שֶׁבְּתוֹכָהּ חָלָב שָׁקוּף

וְלָמָּה אֶת בִּכְלָל מַטְעָה

וּמַחֲלִיפָה בִּכְתָב צָפוּף

אֵין לָךְ דָּבָר בַּלַּיְלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁעָה

וְאֵין לָךְ בְּלֵילוֹת דָּבָר בִּדְמוּת הַגּוּף.

דְּעִי מֵאַיִן בָּאת, וּלְאָן אַתְּ עֲתִידָהּ לֵילֵךְ:

(דָּבָר עָדִין יַעֲמִיד אוֹתָךְ עַל טָעוּתֵךְ )

לִפְנֵי מִי אֶת עֲתִידָהּ לָתֵת הַדִּין?

אַתְּ עֲתִידָהּ לְהִקָּבַע בְּיָד עַצְמֵךְ.

אַתְּ עֲתִידָהּ לִשְׁתּוֹת חָלָב שֶׁחֹר.

אַתְּ עֲתִידָהּ לְהִתְחַנֵּן לְבֹקֶר,

שֶׁלַּיְלָה הוּא בִּכְלָל יוֹצְרוֹ

אֶת עֲתִידָהּ לַעֲמֹד מוּל לַיְלָה

שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ.

בתוכי יש דבר

בתוכי יש דבר והוא שם

גם כשכל מבט נבון אטום לראות

בתוכי יש דבר מה פעוט. בעיניך זה

סלסול מיותר, קישוט בזמן הלא נכון

ובתוכי יש דבר חי ושקט חי קטון.

אני לא צריכה לומר זאת שוב ושוב בתוכי יש דבר שימות יום אחד ולכן כעת הוא בתוכי חי

בתוכי יש דבר והוא ממש אתה לא תבין זאת אתה מלא מחשבות על העולם אין לך פנאי אין לך כלל פנאי.

בואי אלי בואי אלי

בּוֹאִי אֵלַי בּוֹאִי אֵלַי

תִּהְיִי הַתִּינֹקֶת שֶׁלִּי

אַאֲכִיל אוֹתָךְ פֵּרוֹת וִירָקוֹת רַכִּים

אֵדַע מָתַי אַתְּ צְמֵאָה, מָתַי אַתְּ צְמֵאָה מְאֹד.

אֲחַבֵּק אוֹתָךְ קָרוֹב וְאָשִׁיר  לָךְ בְּשֶׁקֶט בְּשֶּׁקֶט

תִּינֹקֶת שֶׁלִּי תִּינֹקֶת שֶׁלִּי

מִי יערסל אוֹתָךְ כְּשֶׁאַתְּ עֲיֵפָה וּבוֹכָה כִּי אֵינֵךְ יוֹדַעַת מָה מֵצִיק לָךְ

אֲנִי אֵדַע מָה מֵצִיק לָךְ וְאַרְגִּיעַ אוֹתְךָ

נוּמִי נוּמִי

מאוד נעים פה

מאוד נעים
פה
בתוכי לא נעים נורית בואי והצילי
את הילדה מהדבר הטורף
שיניו הקשות
עונות בשקט
אל תקחי תרופה זו קחי אחרת
מעט מעט ומותי
אני צועקת אך המילים קשות ומרובעות עומדות לי פה בפה שלי
מאוד נעים פה.  ובתוכו אני גרה ובתוכי אני שרה הצילי הצילי הצילי.