תגיות
אלינוער ברגר, אשמה, דיוויד פוסטר וואלאס, הקיבוץ המאוחד, חמלה ופחד, מנדלי, ספרות אמריקאית, ראיונות קצרים עם גבירם נתעבים, רוע
.
קיבלתי במתנה מ"מנדלי" ספר של הסופר האהוב עלי.
אני קוראת את הספר הזה כבר שלושה חודשים, ככה זה נראה.
אני לא מצליחה לקרוא את הספר הזה.
אולי יש בעיה בפורמט הדיגיטלי.
קודם כל, צריך להוריד תוכנה שמאפשרת להוריד תכנה ורק אחר כך להוריד את הספר. זה גורם מעכב.
אחר כך קראתי את הראיונות המוזרים עם הגברים הנתעבים. כלומר, את היצירות שנקראות ככה בספר. זה מאוד קשה לקרוא אותם. הם נתעבים, גם הצורה של הפרוזה מרתיעה. העריכה הגרפית של הראיונות קרה ומרחיקה.
אחר כך קראתי טקסטים אחרים בספר. חלקם מעולים שבמעולים.
דיוויד פוסטר וואלאס כותב תיעוב ונמשך במידה מספקת לנושאים שלו כדי לתעד את כל מה שאי אפשר להקיא. יש יצירות שמתארות עליבות או התנגדות ויש בהן הרבה תענוג. כאן אין.
וואלאס חוקר, כמו כל הסופרים האמריקאים הגדולים, את הרוע ואת האשמה. מה הוא מוסיף לפוקנר, לפלא'נרי אוקונור, לטוני מוריסון?
יותר תיעוב עצמי, תיאור יותר מתאים להווה שאנחנו חיות בו. התבוננות גאונית על ההווה. גאוניות שלא ניתן להוציא ממנה מוסר השכל.
זוכרות את הסוף של המלט? כוס יין מהול ברעל חרב משוחה רעל – הכל רעל. כך מתנהלת הפרוזה כאן. איורים של דמויות שמעוררות רחמים, לא חמלה, משום שבקצה המשיכה אל העליבות שלהן פוסטר מסובב עוד קצת את הלהב כדי שנבין עוד קצת את חומרת האחריות שלהן על הסבל של הזולת, ועוד קצת את השרירותיות וחוסר האפשרות להשפיע על האחריות הזאת.
הקריאה בספר הדיגיטלי הזה הביאה אותי מהר מאוד לחוויה של דה – ריאליזציה. תחושה שהעולם מוטל בספק. הגורמים הם שילוב של החוויה של קריאה במסך במקום בנייר, שחותכת את הטקסט בכל מיני אפשרויות (תלוי בגודל שאת בוחרת לצפות וכו'), בעובדה שהטקסט מאיר ממש, מכיוון שהוא כתוב על גבי מסך, ובתחביר של וואלאס שהוא פנימי מאוד וקרוב במידה לתחביר פנימי פרטי של הקוראת.
זוהי פתיחת הסיפור: "התאבדות כמעין מתנה":
פעם היתה אֵם שבאמת היה לה קשה מאוד, מבחינה אמוציונלית, בתוכה. כזכור לה, תמיד היה לה קשה, אפילו כילדה. היא זכרה אך מעט מפרטי חוויות הילדות שלה, אבל מה שזכרה היה רגשות של תיעוב עצמי, אימה וייאוש, שדומה שהיו אתה מאז ומעולם. מפרספקטיבה אובייקטיבית, לא יהיה זה בלתי מדויק לומר שכילדה קטנה האכילו את האם – לעתיד הזאת בלא מעט חרא רוחְני כבד מאוד, ושחלק מהחרא הזה ניתן לסיווג כהתעללות הורית. אמנם יש גרועות ממנה, אבל הילדות שלה לא היתה פיקניק. כל זה מדויק, אבל זאת לא הנקודה. הנקודה היא שלמן הילדות המוקדמת, ככל שזו היתה זכורה לה, האם – לעתיד הזאת תיעבה את עצמה. היא הסתכלה על כל דבר בחיים בחרדה, כאילו כל מקרה או הזדמנות הם מין מבחן חשוב נורא שהיא עצלה או טיפשה מכדי להתכונן אליו כראוי. היא חשה כאילו נחוץ ציון מושלם בכל מבחן כזה כדי למנוע איזשהו עונש שירסק אותה.
קשה מאוד לקרוא את הסיפור בלי לחוש עירוב גואה של רחמים וחרדה, במובן האריסטוטלי, רגשות שאמנות טובה לפי אריסטו אמורה לזכך. היצירה הוואלאסית אינה מזככת, אלא מעצימה.
יש לזה ערך, אך זה קשה מאוד לקריאה.
לכן אני קוראת בספר כבר שלושה חודשים ועוד לא סיימתי.
סימנתי את מה שלא אהבתי. "המוות אינו הסוף", למשל, הוא טקסט שהתיעוב שבו כל כך עמוק, עד שמבחינתי הוא כבר ילדותי ולא מועיל.
כשוואלאס מערב ביצירות שלו מעט חמלה, מינון הומיאופתי של חמלה, הטקסט הופך להיות חוויה עצומה, שאין בה עונג – יש בה גאות של האנושי.
ההתבוננות המפורטת שלו עשויה להיות גאונית, כמו בדוגמא למעלה, או מיותרת, אבל זה כבר תלוי גם במה שהקוראת מעריכה.
אני חושבת שאילו הייתי קוראת בספר בגרסה מודפסת כבר הייתי מסיימת אותו. קל לקרוא ספר מניר מהתחלה לסוף.
את הספר הדיגיטלי הזה קשה לקרוא ברצף. הדיגיטלי הוא יקום שאין לו בדיוק התחלה וסוף.
ב2011 כתבתי רשמים מ"ילדה עם שיער מוזר". ראיונות קצרים עם גברים נתעבים הוא ספר קשה יותר. גברי יותר, ובכך יותר אמיץ וגם יותר מרחיק.
לא סיימתי, אבל קיבלתי את הספר במתנה, אז אני מחזירה למנדלי את החוב – אני ממליצה לכן לקנות את הספר הדיגיטלי הזה.
זו המלצה אמיתית, שקוראת לכן לבדוק את הגבולות שלכן, ואת הנקבוביות שלהם.
אני לא חושבת שמנדלי צריכים לחכות עד שאסיים לבדוק את הנקבוביות של הגבולות שלי, כי הם נתנו לי מתנה מאוד יפה.
מחיר הספר האלקטרוני 39 ש"ח.
תרגמה אותו אלינוער ברגר. תרגום מצוין, לדעתי.
.
הוא היה איש כל כך חמוד, אני מתארת לעצמי, ככה הוא נראה בתמונות.
זה מרתיח אותי שג'ייסון סיגל ישחק בסרט על חייו. אבל זה כבר עניין אחר לגמרי.
לכבוד החג, אפשר לקנות ספרים דיגיטלים מעולים במנדלי, חלק מהם גם משמחים: לכניסה לאתר של מנדלי, לחצי כאן.
וזה הקישור המלא: http://mendele.co.il/
הספר באתר ההוצאה: http://www.kibutz-poalim.co.il/Brief_Interviews_with_Hideous_Men
אתר ההוצאה: הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים
תודה לדבי אילון על הקישורים האחרונים
שקט כשאני מתה 