מַסֵּכוֹת מָוֶת הֶחְוִירוּ אֶת הַפָּנִים הַיָּפִים
וְהֵם שָׁכְבוּ כְּאִלּוּ מֵתוּ בְּאֶמְצַע כְּאֵב גָּדוֹל
אֱלֹהִים הוּא רָע, אֲבָל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ
אֲנַחְנוּ, הַחוֹנְקִים וּמוֹחאֵי הַכַּפַּיִם.
אֲנַחְנוּ שֶׁעֲבוּרֵנוּ רַכּוּת הִיא סַכָּנָה
אֲנַחְנוּ שנחושים למגר אֶת הָרֶשַׁע
בְּאֶמְצָעוּת גַּז, פְּצָצוֹת, וְרֶצַח
עוֹרְמִים אֶת הַגּוּפוֹת, סוֹתְמִים אֶת הָאַף,
וּמַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁאֵין בְּרֵרָה.
אֲנַחְנוּ הָרוֹצְחִים אוֹמְרִים: "אֵין לָנוּ בְּרֵרָה"
אֲבָל מבחוץ רוֹאִים
אֵלֶּה ערימות שֶׁל יְלָדִים מֵתִים
יָכֹלְנוּ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה,
לְנַשֵּׁק אֶת יְלָדֵינוּ
לִנְזֹף בָּהֶם בַּחִיּוּךְ עַל חֻצְפָּתָם
אוֹ לְהִתְיָאֵשׁ מֵהֶם בְּצַעַר, כִּי מִשְׂחָקָם
אֵינוֹ מְקַבֵּל מָרוּת
אֵלּוּ חַיִּים יָפִים יָכֹלְנוּ לִבְרֹא
אֲנַחְנוּ הַמַּלְאָכִים, חוֹנְקֵי
הַתִּינוֹקוֹת
שקט כשאני מתה 