אם כבר חופש

אם כבר חופש אז הכל.

המון כסף, המון צעצועים.

שיקשיבו רק לי.

שיסתכלו עלי בהתפעלות,

שאוכל לעשות כל מה שמתחשק לי, אבל באותו רגע בדיוק

וברגע הבא לנוח.

אם כבר חופש, אז כל המנוחה שבעולם

ואם כבר חופש,

אז כל הפרסום שבעולם,

ואהיה חשופה

כי אם כבר חופש אז עירום.

ואם כבר חופש, עולם יקר,

אז עיוורון מוחלט ממש בכל עניין,

כל הדם והסבל והלכלוך שהחופש שלי עולה,

להסתיר בבקשה.

מהפיכות בעולם הערבי!

מהפיכות בעולם הערבי!

כתבינו מוסר שכרגע

קשה לומר

מי ישר ומי הפוך

ואם מישהו תלוי מהרגלים,

האם הוא היה ככה קודם או שהוא כבר אחרי ההפיכה.

אנשים יוצאים בקלות לרחובות  למות או להרוג אנשים אחרים – הם לא בררנים

הם לוחמים…

בשם הצדק

בשם החופש או בשם אלוהים

כתבינו מוסר שעדיין איננו יודעים בשם מי הם הופכים הכל,

אבל זה נראה יותר טוב מהצד הזה

ממה שזה נראה מהצד הקודם

פה עלינו לדלג לרגע מעל ערימת גוויות – מחיר המהפיכה

הבה נמשיך בסיקור

ובכן, כרגע נמסר…

קדחת האביב

ושוב אני חולה בקדחת האביב

העולם עומד להמריא, מלא באוויר החם הכחול

הזה. הוא מטורף, היובש הזה הוא מטורף-

קדחת האביב מיתמרת מהצמרות באמצע היום

ואם ימריא העולם, אני חושבת

כמה נורא.

והעיר שושן

הייתי בשושן בזמנו

שמעתי ביצוע טוב לאיזה שיר לא הכי מוכר

באיזה מועדון

עם קונטרבס וזמר שנראה יהודי אבל לא נשמע יהודי.

אחר כך הסתובבתי בין החוגגים

הם צעקו ולא הבנתי מה

על המדרכות היה הרבה לכלוך-

כוסות וסרטים מסולסלים וקצף שנמרח…

מחדרי המדרגות נשמעו קולות ביזה..

הייתי עייפה מאוד, בשושן הבירה-

לא ידעתי להבדיל בין ארור לברוך

ונפלתי לשינה.

אני לא זוכרת אם הייתי יהודיה או זרש

ואני לא זוכרת מה שרתי בשושן, בזמנו….

נדיבות של קרנבל

החג הכי אהוב עלי הוא פורים. יש סיבות טובות לשנוא את החג הזה. בפורים חוגגים טבח המוני. מציינים תלייה של עשרה ילדים.

מרעישים ברעשנים. זה נכון, אני לא מאשימה את מי ששונא את פורים. אבל כשאוהבים מישהו לא שמים לב למגרעות שלו.

אני אוהבת את סעודת פורים. את שירי פורים. שדופקים על השולחן ושרים בקול גדול, שירים שמחים (שרובם שירי שנאה אבל כשאוהבים מישהו וכו').

אני אוהבת לראות אנשים מחופשים. ילדים מחופשים. להתחפש בעצמי. קריאת מגילה.

אני אוהבת אזני המן עם מילוי תמרים. לראות את הרחובות צבעוניים. את זה שכל הבנות יותר יפות בפורים.

חלק מהן בוחרות תחפושת לפי כמה היא מחמיאה. אני הייתי בוחרת תחפושת ככה כשהייתי נערה. יש בי חיבה לנערות שהופכות יפהפיות בפורים.

אני אוהבת שמכינים משלוחי מנות ומחליפים בין השכנים. נדמה לי שהשכנים שלי שונאים שאני שולחת להם שוקולדים בפורים, כי אז הבית שלהם מתמלא בממתקים שהם צריכים לאכול ולהשמין מהם. אבל אני אוהבת את השפע של צלחות חד פעמיות, ממתקים, פתקים ועטיפות.

ברור למה היפוך הסדר הקיים מביא שמחה גדולה. אפילו רק משנאת השגרה והיום – יומי יכולה להיוולד שמחת פורים. פחות ברור למה קרנבל הולך טוב עם נדיבות. אני בטוחה שזה לא מקרי, אבל אני לא יודעת איך זה בקרנבלים בתרבויות אחרות.

אפשר אולי לשער שאם הופכים את הכל ומחליפים זהויות, לרכוש הפרטי יש פחות חשיבות, וקל יותר  להתחלק בו.

משלוח מנות לעניים בפורים הוא נדיבותה של האנארכיה ליום אחד.

אי אפשר להמעיט בחשיבות של האנארכיה הזו.